פרויקט עבר
שיתוף פעולה של חוקרי מגילות מדבר יהודה עם מדענים מתחום מדעי המחשב, במטרה ליצור סביבת מחקר דיגיטלית ודינמית ללימוד אחת התגליות החשובות של המאה ה-20.
במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות בירושלים מטפלים באלפי קטעי מגילות בני כ-2000 שנה. כעבור כמעט 70 שנה מאז התגלו לראשונה, החידושים הטכנולוגיים התמידיים,
מאפשרים עוד ועוד ניתוחים ותובנות חדשות על כתבי היד הקדומים האלה.  

הפרויקט, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן ע"י  קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP)המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG).
באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות,
פיתח הפרויקט כלים שיאפשרו יצירה ופרסום של דור חדש, עשיר במידע ומתעדכן, של מהדורות ביקורתיות למגילות מדבר יהודה.

התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת ובו זמנית בכל העולם,
וכן במה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה.

לצפייה בתוצרי המחקר באתר SQE 

הגופים השותפים הם:
האקדמיה למדעים של גטינגן המיוצגתע"י פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן, 
ורשות העתיקות, המיוצגת ע"י פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות.

ישראל: החוקרים הראשיים בפרויקט הם פרופ' יונתן בן-דב, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה (לשעבר),
פרופ' נחום דרשוביץ, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל-אביב.
גרמניה: פרופ' ריינהרד קראץ, הפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן והאקדמיה למדעים בגטינגן.

כמו כן, השתתפו בפרויקט ד"ר נועם מזרחי, החוג ללימודי התרבות העברית, מגמת מקרא, אוניברסיטת תל-אביב,
ד"ר אינגו קוטסיפר, האקדמיה למדעים בגטינגן, פרופ' ליאור וולף, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל-אביב,
פרופ' דניאל שטקל בן עזרא, EPHE, פריס, ופרופ' שני צורף, המכון ע"ש אברהם גייגר/ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת פוטסדם.